כבר מאה שנים שהאוניברסיטה העברית בירושלים היא בית לאנשים יוצאי דופן. אלה שמטילים ספק, ששוברים מוסכמות. אלה שממציאים, משנים, שמתווים את הדרך ודואגים לפרוץ אותה בכל פעם מחדש. הכל התחיל עם הדלקת להבה חלוצית בליבה של ירושלים, שעיצבה את פני האקדמיה בישראל. קבוצה יוצאת דופן של ענקי מדע ורוח בהם אלברט איינשטיין, חיים נחמן ביאליק, חיים ויצמן ומרטין בובר, התאחדו להגשמת חזון משותף להקמת האוניברסיטה העברית. הם ואחרים הקימו את המוסד האקדמי החלוצי להכשרת מנהיגות מחקרית, מדעית, ציבורית וחברתית – למען מדינת ישראל והאנושות כולה. מרגע שהחזון התגשם והפך למציאות, הציבה האוניברסיטה את ערך המצויינות במחקר ובהוראה כערך עליון. מאז ועד היום הפכה האוניברסיטה למקור של ידע וחדשנות, מחקר פורץ דרך במגוון תחומים, תוך טיפוח דורות של מנהיגים, חוקרים ואנשי רוח.
שערי האוניברסיטה העברית בירושלים נפתחו באפריל 1925 באירוע היסטורי שהתקיים באמפיתיאטרון בהר הצופים בנוכחות אלפי משתתפים. על בימת עץ, בלי מיקרופון או כל אמצעי הגברה אחר, נאמו בזה אחר זה המדינאי הבריטי לורד בלפור, הנציב העליון לארץ ישראל הרברט סמואל הרב הראשי לארץ ישראל אברהם יצחק הכהן קוק, פרופ' חיים ויצמן והמשורר חיים נחמן ביאליק. במהלך השנים ביססה האוניברסיטה העברית את מעמדה כאוניברסיטה המובילה בישראל המקיימת קשרי מחקר ענפים עם הקהילה האקדמית העולמית. מיום היווסדה, רואה האוניברסיטה העברית חשיבות עליונה בקידום וחינוך הדורות הבאים, בפיתוח מחקר פורץ דרך ויצירת גשרים ושיתופי פעולה בארץ ובעולם במחקר והוראה ועם בתעשיות מתקדמות. אלה, לצד חיבור עמוק ומעורבות חברתית בחיי הקהילה בירושלים ובישראל.
פרויקט דיגיטלי חזותי, היסטורי וחוויתי של הרשות לספריות באוניברסיטה העברית, המציג באופן ייחודי את תולדות האוניברסיטה מאז הקמתה ועד היום.
האוניברסיטה העברית יצגה עבור איינשטיין, מאבות מייסדיה, שילוב של מחויבות לזהות יהודית, חתירה לאמת, וכבוד האדם.
בחזונו להקמת האוניברסיטה ביקש איינשטיין להניח קודם כל את היסודות לפיתוח המחקר ולאחר התבססותו פיתוח ההוראה; פיתוח מכוני מחקר לפי דגם מסורת המחקר הגרמני; פיתוח הדיסציפלינות התאורטיות ורק לאחר מכן את הדיסציפלינות היישומיות; תוך הימנעות מהשפעת יתר של הממנים על מדיניות האוניברסיטה ופיתוחה. איינשטיין כיהן בחבר הנאמנים וכיושב ראש המועצה האקדמית של האוניברסיטה וקידם את התפתחותה ופעילותה לאורך השנים. בצוואתו הוריש את כל כתביו וקניינו הרוחני לאוניברסיטה העברית.
בימים אלה מתכננת האוניברסיטה להקים את 'בית איינשטיין' - מבנה מרהיב שיהווה מרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, ויחשוף באמצעות שיטות תצוגה מודרניות, הדגמות מדעיות ומסמכים מקוריים את תרומתו האדירה של איינשטיין למדע. בית איינשטיין צפוי להעביר את המבקר חוויה בלתי נשכחת, סביב השפעת התגליות של איינשטיין על חיינו היום, כמו גם את העניין שלו בנושאים שהיו בזמנו על סדר היום של האנושות, הפעילות הציבורית שלקח בה חלק, ואת הקשר העמוק שלו עם גורלו של העם היהודי, עם מדינת ישראל ועם האוניברסיטה העברית. הקהל יוכל לבקר בספרייה הפרטית המשוחזרת של איינשטיין, להיכנס למשרדו המשוחזר, ואף לעיין במסמכים מקוריים, ביניהם תורת היחסות המקורית וכתב היד המפורט בו נכתבה המשוואה הידועה E=mc².
